מונית
חָזַרְתִּי מֵהַמִּלְחָמָה
מַדִּיף רֵיחַ שֶׁמֶן רוֹבִים, בֶּנְזִין וְאוֹנוּת.
לְיָדִי יָשְׁבָה בַּמּוֹנִית זְקֵנָה
עֲטוּיָה שְׁחוֹרִים.
כְּשֶׁיָּצְאָה, טָרְקָה אֶת הַדֶּלֶת
וְנָהֲמָה בְּקוֹל
שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי כָּמוֹהוּ:
קוֹל שְׁבָרִים, קוֹל מַכְאוֹב
קוֹל מֵאוֹב, לָרְחוֹב
וְעָלַי.
בָּרֶגַע הַהוּא הֻפְעַל הַמּוֹנֶה
לַשָּׁנִים שֶׁנּוֹתְרוּ לִי
עַד שֶׁאֲפַעֲנֵחַ אֶת נַהֲמָתָהּ
וְאֶטְרֹק גַּם אֲנִי
אֶת יָמַי.